בנם של דגנית ויוסף. נולד ביום כ"א באלול תשס"ב (29.8.2002) בעכו. אח צעיר לעידן, גל ואביב.

אור גדל והתחנך בעכו. למד בבית הספר היסודי "גורדון" ומכיתה ז' בבית הספר "אורט דרסקי" על שם שמריהו בירן. בכיתה י"א החל ללמוד בבית ספר "אורט מרום". השתלב בקלות והיה אהוב על חבריו ועל הצוות החינוכי. בחר במגמת מערכות מכניות וסיים את לימודיו בהצלחה.

עם אחיו גל הלך לצפות במשחקים של קבוצת הכדורגל "מכבי חיפה", שאותה הם אהדו.

בגיל חמש-עשרה הכיר את שי לי, עת ביקרה את אביה בעכו וחברות משותפות הכירו ביניהם. בין השניים התפתח קשר שבתחילה התאפיין במרחק ובמפגשים לא תכופים, אך כעבור כשנה, ביום הולדתה, הגיע אור לבית אימה שבאלפי מנשה ומאז הִרבה לשהות עם משפחתה ולטפח את הזוגיות. "הוא היה הדמות הגברית היציבה בחיים שלי, נתן לי את הביטחון, עטף אותי, ידע תמיד מה להגיד ומתי, ובעיקר היה זה שלא בחר ללכת ממני אף פעם", תיארה שי לי. יחד הם גיבשו תוכניות לעתיד, אחרי השירות הצבאי – התכוונו לטוס לטיול ממושך בחו"ל ולהקים בית משותף ומשפחה.

אור, כשמו כן הוא – הפיץ אור על כל סובביו. אהוב על הבריות, מחויך, נעים הליכות ומלא שמחת חיים, בקלות התחבר עם כל אחד. כאדם ערכי אפיינו אותו יושר, הגינות ואנושיות. בנדיבות וברוחב לב תמיד היה נכון לעזור לכל מי שנזקק. מכריו תיארו שהיה איש שיח נהדר, חכם ובעל חוש הומור מפותח. הפגין נאמנות לחבריו, והם אהבו אותו.

ביום 20.2.2022 התגייס לצה"ל ושובץ כטבח בחיל הלוגיסטיקה במסגרת יחידת מתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים) של משרד הביטחון. הוא הוצב בבסיס מפקדת התיאום והקישור בגזרת החטיבה הצפונית של אוגדת עזה, סמוך למעבר "ארז" – מעבר הגבול הצפוני לרצועת עזה.

מאחר ששירת בתנאים של שבוע בבסיס ושבוע בבית, התאפשר לו לעבוד במקביל לשירות הצבאי. ואכן עבד בגן הילדים "פשוט גן" באלפי מנשה. כדמות משמעותית ומובילה בגן, הילדים אהבו אותו, החיבור בינו ובינם היה חזק, והוא טיפל בהם וחינך אותם. גם הצוות החינוכי וההורים העריכו אותו. מדי בוקר כשהילדים הגיעו, הם רצו אל זרועותיו הפרושות לקראתם, מוכנות לחיבוק.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

אור נשאר בתורנות בבסיס באותו סוף שבוע. בשעה 6:40 כתב לבת זוגו שי לי הודעה: "בוקר טוב ממי, התחיל בלגן". לאחר שהות במיגונית שאין בה דלתות, ועם היוודע דבר הימצאותם של מחבלים בבסיס, הורה המפקד התורן לחיילי המתפ"ש להיכנס לחדרי המגורים, שם יוכלו לנעול את עצמם.

מחדרו התקשר אור שוב לבת זוגו בשעה 7:05 בשיחת וידאו וסיפר על הטילים, על ההתרעות ועל המחבלים, אך גם אמר לה שהכול בסדר ושאינה צריכה לדאוג. תוך כדי השיחה הקצרה נכנס חייל פצוע לחדר – חייל ששמר בכניסה לבסיס – ושניהם יחד ניסו להרגיע אותה.

כוח מחטיבת "גולני" הגיע לבסיס ולחם במחבלים במשך שעות לצד אנשי המתפ"ש. אור נהרג, לצידו נהרגו חיילים נוספים מהמתפ"ש ולוחמים מחטיבת "גולני". שלושה חיילי מתפ"ש נחטפו לעזה.

סמל אור מלכה נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנהריה. הותיר הורים ושלושה אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

כתבה שי לי, בת זוגו: "הדברים הכי קטנים קיבלו אצלי את המשמעות הכי גדולה בעולם – כל הודעה, כל חיבוק, כל מילה טובה הפכו לזיכרון שכרגע פשוט בא לי שיתממש. אור שלי, תמיד דאגת להגיד ולהראות לי כמה שאתה אוהב אותי. היית אומר לי: 'את יודעת שזכיתי בך'. אנחנו זכינו, שנינו, באהבה טהורה ויפה שלא תהיה כמותה בחיים. הלוואי שהייתי יכולה עוד פעם אחת לשמוע אותך אומר לי: 'אני אוהב אותך'. זה הדבר שאני הכי רוצה. פשוט להיות איתך".

בחצר בית הספר "אורט מרום" בעכו, שבו אור למד, ניטע עץ לזכרו. לצד העץ נכתב משפט מפי הרב קוק: "גבורת אמת תימצא רק במקום שאור אלוקים שמה". דף אינטרנט הוקדש לו באתר של עמותת "אורט", הכולל את תיאור תולדות חייו ותמונות.

כן הוקדשו דפי אינטרנט לזכרו של אור באתר של עיריית עכו ובאתר מועדון "מכבי חיפה".